Security Guide
סודות ופרטיות
ניקוי טוקן הבוט מלוגים, חריגות ו‑Sentry
כתובות ה‑API של טלגרם נבנות כ‑https://api.telegram.org/bot<TOKEN>/method —
כלומר כל טקסט שנגזר מכתובת כזו נושא את הטוקן במלואו: הודעת חריגה, שורת לוג,
traceback או אירוע Sentry. בעקבות אירוע אבטחה (אוגוסט 2026) קיימת נקודת ניקוי
מרכזית ב‑telegram_api:
redact_bot_token(text)— מנקה טוקן ממחרוזת בודדת.redact_bot_token_deep(obj)— מנקה מבנה מקונן שלם (dict כולל מפתחות, list, tuple/namedtuple, set, bytes, ואובייקטים זרים שהייצוג שלהם נושא טוקן). עמיד למבנים מעגליים, וכשל ניקוי מחזיר placeholder — לעולם לא את הערך הגולמי.
השכבות שנשענות על הנקודה הזו:
TelegramAPIErrorמנקה אתurl/description/payloadבהשמה, כך שכל מקומות הקריאה מכוסים בלי לגעת בהם — כולל כאלה שיתווספו בעתיד.SensitiveDataFilter(ב‑utils) מנקה את ההודעה ואת ה‑traceback דרך רשימת דפוסים אחת (טלגרם, GitHub, Bearer).exc_infoנשמר — ה‑Formatter משתמש בקאשexc_textהמנוקה, ו‑Sentry מנקה את החריגה המובנית בעצמו.before_sendבבוט (observability) ובוובאפ הוא fail-closed: אם הניקוי נכשל, האירוע נזרק ונרשמת אזהרתsentry_redaction_failed— עדיף לאבד אירוע מאשר להדליף טוקן.
כללים לקוד חדש:
אין לשרשר URL של Bot API לתוך הודעת שגיאה או לוג כמות שהוא — להעביר דרך
redact_bot_tokenקודם.סוג סוד חדש דורש עדכון בשתי נקודות:
SensitiveDataFilter._PATTERNS(מכסה הודעות לוג ו‑traceback) וגם נקודת הניקוי ב‑telegram_api(מכסה חריגות ו‑before_send של Sentry). עדכון של אחת בלבד משאיר את המסלול השני חשוף.הטסטים ב‑
tests/test_telegram_token_redaction.pyנועלים את ההתנהגות; שינוי במנגנון חייב לעבור אותם.
הרצת קוד (Code Execution Playground)
ה‑WebApp כולל Playground בכתובת /tools/code (פתוח לכל משתמש מחובר), כאשר הרצת קוד בפועל זמינה רק ל‑Premium/Admin.
הדגשים החשובים:
- בפרודקשן מומלץ להריץ רק בתוך Docker sandbox ולהשאיר CODE_EXEC_ALLOW_FALLBACK=false (Fail‑Closed).
- לא ללוגג קוד או פלט, רק מטא‑דאטה.
ראו עמוד ייעודי עם אבטחה/מגבלות/Troubleshooting: - הרצת קוד (Code Execution Playground)
הצפנת טוקנים (דוגמה)
from cryptography.fernet import Fernet
def encrypt_token(token: str, key: bytes) -> str:
return Fernet(key).encrypt(token.encode()).decode()
def decrypt_token(encrypted_token: str, key: bytes) -> str:
return Fernet(key).decrypt(encrypted_token.encode()).decode()
CSRF ב‑WebApp
from flask_wtf.csrf import CSRFProtect
app = Flask(__name__)
app.config['SECRET_KEY'] = os.getenv('SECRET_KEY')
csrf = CSRFProtect(app)
סוג התוכן בלי ניחוש — X-Content-Type-Options: nosniff
כל תשובה שהוובאפ מייצר דרך Flask נושאת את הכותרת X-Content-Type-Options: nosniff: עמודים, API, דפי שגיאה, קבצים סטטיים והורדות. היא נוספת במקום אחד, _add_nosniff ב-webapp/app.py, שרשום כ-after_request. ב-Flask 3.1.2 גם full_dispatch_request וגם handle_exception (ב-flask/app.py) מסיימים ב-finalize_request, שמריץ את פונקציות ה-after_request — ולכן גם תשובה של מטפל שגיאות מקבלת את הכותרת.
מה הכותרת עושה. בלעדיה הדפדפן מנחש את סוג התוכן לפי התוכן עצמו. איתה הוא מאמין לסוג שהשרת הצהיר עליו: הוא מסרב להריץ סקריפט שהסוג שלו אינו JavaScript, ולהחיל גיליון סגנון שהסוג שלו אינו text/css (Fetch Standard, הסעיף ”Should response to request be blocked due to nosniff?“).
למה זה נחוץ כאן. /share/<id>/download מגיש כ-text/plain את הטקסט שבעל השיתוף כתב. עמוד באתר שטוען את הכתובת הזו ב-<script src> — למשל דרך HTML שהוזרק לעמוד — מריץ אותה, ו-script-src 'self' לא עוצר את זה, כי הכתובת באמת מהאתר שלנו. ב-8.11.2026, ב-Chrome for Testing 153, הקוד רץ בלי הכותרת, ועם הכותרת הדפדפן סירב: Refused to execute script from '…' because its MIME type ('text/plain') is not executable, and strict MIME type checking is enabled. המדידה היא tests/test_nosniff_browser.py, עם בקרה שמורידה את הכותרת מאותה תשובה בדיוק.
נתיב שקבע את הכותרת בעצמו נשאר עם מה שקבע. _add_nosniff משתמש ב-setdefault, ולכן raw_html ו-raw_svg, שקובעים אותה בעצמם, לא מקבלים עותק שני (test_a_route_that_sets_the_header_itself_keeps_one_copy ב-tests/test_nosniff.py).
מה שומר על הסקריפטים של האתר עצמו. הסקריפטים וגיליונות הסגנון שהאתר מגיש בעצמו הם קבצים תחת webapp/static, ו-Flask מגיש אותם בסוג שטבלת mimetypes נותנת לסיומת. /sw.js (service_worker_js) מצהיר על application/javascript בעצמו. test_every_static_script_and_stylesheet_is_served_with_a_type_the_browser_accepts_under_nosniff נכשל על קובץ סקריפט או .css שמוגש בסוג אחר, ו-tests/test_nosniff_browser.py טוען את העורך הציבורי, עמוד שיתוף ועמוד קובץ ובודק שאף סקריפט או גיליון סגנון לא נחסם. נתיב חדש שמגיש סקריפט או גיליון סגנון שנבנה בזמן ריצה חייב להצהיר על הסוג הנכון: אחרת הדפדפן יחסום אותו בשקט — הודעה ב-console, ושום דבר בלוגים של השרת.
Rate Limiting (דוגמה)
from functools import wraps
from time import time
def rate_limit(max_calls=10, period=60):
calls = {}
def decorator(func):
@wraps(func)
async def wrapper(update, context):
user_id = update.effective_user.id
now = time()
if user_id not in calls:
calls[user_id] = []
calls[user_id] = [t for t in calls[user_id] if now - t < period]
if len(calls[user_id]) >= max_calls:
await update.message.reply_text("Too many requests!")
return
calls[user_id].append(now)
return await func(update, context)
return wrapper
return decorator
קישורים
אבטחת הודעות בטלגרם
HTML Escaping: יש לבצע escape לכל תוכן שמגיע מהמשתמש (כולל קוד ושמות קבצים) טרם שליחה כ-HTML.
Callback Data: להגביל את אורך callback_data ל-64 בתים (כולל קידומת). במקרה חריגה: - העדיפו שימוש במזהה מסד (_id) אם אורך ההודעה מאפשר. - אחרת, צרו טוקן קצר (למשל token_urlsafe(6) חתוך ל~24 תווים), שמרו מיפוי בטוח ב-user_data, והשתמשו ב-fav_toggle_tok:<token>. - יש להימנע מתווים בעייתיים ולשמור על קידומות יציבות עבור ניתוב ה-handlers.